yaelhar
הספר הזה זכה בפרס מאן בוקר לשנת 2013. ראיתי אותו על המדף בספרייה - צח ונקי, עדיין לא נפתח. לשאלתי ענתה הספרנית שאיש טרם קרא אותו. חשבתי שזה בגלל אורכו הבלתי סביר - 806 עמודים בפונט צפוף וקטן. חזרתי אתו הביתה וגם בסימניה לא מצאתי שום רמז למישהו שקרא אותו או חיווה את דעתו. מה שנראה לי מפליא ומיהרתי לקרוא אותו. 122 עמודים עד שם הצלחתי להגיע. כתוב בסדר אבל מתיש אותך כמעט מהתחלה. עם סיפור לא ברור (לפחות עד עמוד 122 הוא לא ברור) המון דמויות שקשה להבין מה הן עושות בסיפור, אריכות פרטנית עד קטנונית של כל פרט בסיפור המעשה, שמות עולים ויורדים במהירות, כל אלה לא גרמו לי להתעניין או למהר לחזור לספר.
אני לא אומרת שזה ספר גרוע - אין לי אפשרות לדעת אחרי שקראתי חלקיק ממנו. אבל קטון אינה ממהרת לגרום לקורא להתחבר לספרה, ומותחת את סבלנותו עד קצה הגבול האפשרי. הספר יוחזר לספרייה כשהוא עדיין נראה חדש - לדעתי אחד הבודדים שייראה שם כחדש עוד חודשים ושנים. רק דבר אחד מעניין אותי - עד איזה עמוד הגיעו חברי ועדת הפרס כשקראו אותו?
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=99606