yaelhar
זה ספר אוטוביוגרפי - הראשון מטרילוגיה או משישה ספרים - לא הצלחתי להבין מה מהן. לו הייתי מבינה שהוא אוטוביוגרפיה, הייתי מתרחקת ממנו במהירות האור. גם היותו חלק מסידרה - למרות שהוא עומד בפני עצמו - אינו גורם מושך עבורי. אבל התחלתי לקרוא אותו לפני שידעתי את כל אלה. קנאוסגורד מתאר את ילדותו את יחסיו עם הוריו ועם אחיו, את יחסיו עם חבריו המעטים, והכל באופן חשוף לחלוטין, בנימה כירורגית קרירה, בחיפוש תשובות, שלעתים נמצאות אצל הקורא יותר משהן נמצאות אצל הסופר.
הספר הזה גרם לי לחשוב בעיקר על שינוי התפיסה המתרחש ככל שהאדם מתבגר וצובר ניסיון. על השינוי שחל ביחס אל ההורה - שכשאנחנו ילדים הוא כל יכול וכל יודע, ושולט בחיינו באופן מלא, וככל שאנחנו מתבגרים היחס הזה הופך למשהו אחר לגמרי.
אבל הוא ספר קר. מקפיא. הוא מתאר מערכות יחסים קפואות, רגשות קפואים, חיים קפואים. הוא אינו משעמם כלל אבל קרל אובה קנאוסגורד הנציח בו בעיקר את האגוצנטריות העצומה שלו - את תפיסתו את עצמו כמרכז העולם והתייחסותו המוגבלת לאחרים בעולמו, מה שבסדר גמור וצפוי כשאתה בן 16 אבל נראה בעייתי מאד כשאתה בן 39 גם אם אתה סופר.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=78515