הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
20 דירוגים
3.7 ממוצע
1
1
2
2
3
6
4
4
5
7
7
החברה הגאונה

החברה הגאונה


דרג ספר זה מתוך 5
20 דירוגים
3.7 ממוצע
1
1
2
2
3
6
4
4
5
7
7

במקום 42.00 

29.40 

במקום 42.00 

29.40 

סדרה:‎ הרומאנים הנפוליטניים - 1

תקציר

לילה צ'רולו, ילידת 1944, בתו של הסנדלר שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ונעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה עם בנה. היא הגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף ולמחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה – והמעשה הרגיז מאוד את אלנה גרקו, בתו של השוער בעירייה, בת־גילה וחברת־הנפש שלה כמעט 60 שנה. כמין נקמה מתיישבת אלנה, שהיא כבר סופרת, לכתוב כל פרט מסיפורן של השתיים, זו מול זו, לאורך כל השנים.
התוצאה המהפנטת היא מסע בן למעלה מ־1,800 עמודים, טטרלוגיית הרומאנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה (שם בדוי), ההולכים ונדפסים ב־19 ארצות. אלה ארבעה רומאנים שזכו לאהדה גורפת כזאת של הביקורת והקוראים באירופה ובארה"ב, עד כי כבר נמצאו מי שדיברו על "פרנטה־מאניה".
"שום דבר דומה לזה לא נדפס מעולם קודם לכן", כתב ה'גרדיאן' הבריטי;
"פרנטה היא אחת מכותבי הרומאנים הגדולים של זמננו", כתב ה'ניו־יורק טיימס';
מחזור הרומאנים הנפוליטניים שלה הוא "הרומאן האיטלקי הגדול של דורה, ארצה, זמנה", כתב 'איל מניפסטו' האיטלקי.

ב'החברה הגאונה', הרומאן הראשון במחזור, העלילות המותנות זו בזו של לילה ואלנה, מגיל שש עד למעלה משש־עשרה, נטועות בסגירות של השכונה הנפוליטנית הנידחת, כלא של נחשלות, גסות, איסורים ואלימות, שהשתיים ישאפו, לאורך כל חייהן, לחרוג ממנו ולהינתק מן העבר החשוך שלו. שתיהן חיות בבועה, שכל מה שמתחולל בשנות ה־50 באיטליה ובעולם בקושי חודר אליה, אף שמדובר בילדות מחוננות שקוראות את 'אינאיס' במקור, ואת דוסטוייבסקי וטולסטוי.
מי משתי החברות היא "הגאונה"? האם זו לילה, שאינה לומדת מעבר לחמש שנות לימוד, אך מתוך תחרות עם אֶלנה כמו ממשיכה בבית־ספר חשאי ומלמדת את עצמה לטינית ויוונית ואנגלית, קוראת את מחצית הספרייה המקומית, ובגיל 12 מעצבת נעליים מסוגים שלא ראתה מעולם? לִילה הנחושה והנועזת, חסרת הרסן, שחריפותה היא כמו הכשת־נחש? ושמא זו אלנה השקדנית והמלומדת, האחת מן השתיים שתגיע רחוק ותהפוך להיות סופרת, מי שבעיני לילה־עצמה היא החברה הגאונה שלה?
בסיפור הנערות, הסובב סביב התהפוכות של פרשת נעליים מסועפת (סיפור סינדרלה מהופך), מעוצב ב'החברה הגאונה' קשר ייחודי בין שתי ילדות־נערות בהיקף ובעומק רגשי חסרי תקדים. כל אחת מן השתיים פינתה מקום בתוכה לחברתה, והיא חווה את עצמה לעומת האחרת, שואלת 'מה אני לגביה', ומגבשת את זהותה – מתוך תחרות, קנאה והיקסמות – לנוכח מבטה המדומיין של החבֵרה. המבט של זו הוא שמזריק משמעות ואנרגיה למציאות. אשה המרתכת את פיסות זהותה מול זולת היה הנושא החוזר של פרנטה גם ברומאנים הקודמים שלה, אך כאן לפנינו לא מצב משברי, אלא רוחב נשימה של חיים שלמים.
'החברה הגאונה' מגיע לסיום זמני שבו התפלגו חיי השתיים, כי לילה כביכול כלאה את עצמה במעֵין כלוב המטיל עליה את צלו. אבל אין צורה שתוכל להכיל את לילה באופן סופי. לפי מה שרואה מבטה הנדהם והמנפץ בשורות האחרונות של הרומאן, ברור שבקרוב היא תשבור שוב את הכל.
הרומאנים הקודמים של פרנטה (שכולם תורגמו בספריה החדשה): 'אהבה מטרידה'; 'ימי הנטישה'; 'הבת האפלה'.
המשך קריאה
  • ISBN: 4-31-5616
  • גודל (עמ'): 342
  • מו"ל: הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • יצא לאור ב-: 05/08/2015
  • שם המחבר: אלנה פרנטה
  • תורגם ע"י: אלון אלטרס

סקירות הגולשים

  • לימור
    לימור
    סיפור שנכתב לספר מופלא עם דמויות מעניינות על רקע העיר נאפולי שבאיטליה, קסם של ספר נהנתי לקרוא.
  • חניתה
    חניתה
    רכשתי אותו בעקבות המלצה חמה של חברים. אני לא בטוחה שהייתי מסווגת אותו כ"יצירת מופת" או "ספר חובה" ובכל זאת, אחרי שצלחתי בקושי את ההתחלה, די נסחפתי ברומן המתאר את החיים בשכונת עוני בנאפולי, היחסים בין שתי חברות מילדותן ועד היותן נערות צעירות, בין תושבי השכונה, הניכור בין תושבי שכונת העוני לבין אלו הגרים במרכז העיר, האמידים יותר.
    בסופו של הספר נשארתי סקרנית לגבי המשך קורותיהן של הדמויות המתוארות ובעיקר שתי החברות עד כדי החלטה לרכוש גם את ספר ההמשך.
    מומלץ למי שאוהב את הז'אנר הזה.
    תיאור של
  • אלעד
    אלעד
    ספר שמציג בצורה נפלאה את החיים בכפר קטן ליד נפולי בשנים שלאחר מלחה''ע הראשונה. הספר מתאר באופן קולח ומלא חיים את ילדותן ונערותן של של המספרת ושל חברתה הטובה ביותר לילה, שמתוארת כחיה בעולם משלה אבל שולטת בחיים של ילדי ונערי השכונה בזכותה אופייה ושכלה החד.
  • נטעלי
    נטעלי
    אני לא יודעת האם הספר הזה, הראשון מארבעה ספרים בסדרה שמכונה "הרומאנים הנפוליטאניים" הוא יצירת מופת או שהסופרת שחיברה אותו, אלנה פרנטה, היא ממשיכתן של אלזה מורנטה ונטליה גינצבורג, האהובות עלי מאוד. אני גם לא יודעת האם כוח המשיכה שלו הוא בגיבורות הנשיות שהוא מעמיד במרכזו, בכך שמקום ההתרחשות הוא איטליה - מדינה שנופיה, אנשיה, שפתה ותרבותה מהלכים עלי קסם מיוחד ושבה גם התגוררתי במשך מספר חודשים או שמא מדובר בכוח האלמותי שמעניק הרומן לספרות ולספרים ככנפיים שעמן ממריאות הגיבורות מתוך המציאות הקשה, הדלה, הגסה והברוטאלית הסובבת אותן שגרם לי להזדהות ולהתחבר אליו ממקום נפשי עמוק ומיוחד זה (כפי שקרה לי בספר אחר שקראתי לאחרונה ואהבתי מאוד בשם "למה לך להיות מאושרת אם את יכולה להיות נורמלית" מאת ג'נט וינטרסון - מומלץ בפני עצמו!). אלה יכולות להיות כל הסיבות האלה וגם לא אף אחת מהן. אני כן יכולה לומר שלספר הזה יש כוח משל עצמו, אולי כמו הכוח של אותה לילה (לינה/ רפאלה), לא מוסבר, מושך ועוצמתי שמניע את הקורא לשעוט קדימה, עוד דף ועוד אחד ועוד דקה ועוד שעה ובכל הזמן הזה להישאר ברחובות ובבתים של נפולי, עם שלל הדמויות שמרכיבות את השכונה וכמובן עם הגיבורות שלו (כאשר ברקע נשאלת השאלה מיהי בעצם אותה חברה גאונה והתשובה, בניגוד למה שנדמה בהתחלה, אינה ברורה בכלל, גם לא בסיום הקריאה. ובהקשר זה - הנה עוד מעלה של הספר, היכולת להדהד שאלות במהלך ובסיום הקריאה). כאשר כוח כזה, כפי שתואר, מחזיק על פני מאות עמודים (אני כבר בעיצומה של הקריאה בכרך השני) ולא נראה שהוא עומד להיחלש - מדובר בגילוי ובהנאה וודאי שייזכו את הספר בהמלצה חמה. עם זאת, כהרגלי, אני אוהבת לסייג ולהזהיר בשני עניינים: האחד, לא כולם מוצאים בספר עומקים מיוחדים או כאלה שיזכו את הספר או אפילו את הסידרה בתואר "יצירת מופת". בעניין זה אפשר לקרוא את הביקורת שכתב נסים קלדרון ופורסמה ב"וואלה" וכן ביקורות אחרות שכתבו קוראים מן השורה. העניין השני קשור בראשון והוא שבשנה-שנתיים מאז שפורסם הכרך הראשון הספר זכה לאינספור איזכורים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית, ברשתות החברתיות, ברשימות רבי המכר וכן בהמלצות חמות ונלהבות כשאת כל אלה מלבה כמובן העיסוק הקדחתני בשאלת/ תעלומת זהותה של המחברת המסתתרת מאחורי הפסבדונים "פרנטה". כל אלה הם רעש גדול שללא ספק תרם ליחסי הציבור, לתפוצתו הנרחבת של הספר ולהצלחתו ועם זאת טמונה בכך גם מכשלה בדמות הטענתו של הקורא בעודף ציפיות בבואו לקרוא את הספר. על כן, טוב יעשה לטעמי הקורא שישתדל להנמיך את ציפיותיו ולגשת אל הקריאה ממקום שווה נפש ככל האפשר. באופן כללי, אני ממליצה להימנע מקריאת ביקורות או פולמוסים על הספר אך במקרה זה, מהסיבות שתוארו, המלצה זו מקבלת משנה תוקף. משאמרתי זאת, אסכם ואומר שמדובר באחד הספרים הסוחפים, הטובים והמהנים שקראתי בזמן האחרון ושאני כבר מתכננת נסיעה לנאפולי בעקבותיו.
  • הלן
    הלן
    סיפור חברותן של שתי ילדות , בתו של הסנדלר ובתו של השוער שהסופרת מפליאה לתאר את שכונת מגוריהן בנאפולי על שלל צבעיה וגווניה. יחד עם הגיבורות חוויתי את הווי החיים של תושבי השכונה שמעורבים בהם חום ואהבה לצד שנאה וקנאה. הדמויות בסיפור רבות ולעיתים חשתי שאני מתקשה לעקוב אחר השמות והקשרים, אך ככל שהספר התקדם הכל התבהר. ספר מומלץ.
  • רון
    רון
    זה הראשון מבין ארבעה בסדרת הרומנים הנאפוליטניים.
    סיפורן של אלנה ולילה, שתי ילדות מבריקות בשכונות העוני של נאפולי בשנות החמישים.
    הספר מתאר את חיי השכונה באופן ריאליסטי ואמיתי ומתמקד ביחסי האהבה והקנאה בין שתי החברות שחולמות לצאת מהשכונה, להתעשר ולהצליח.
    מומלץ בחום גם אם ההתחלה קצת איטית ולוקח זמן להכיר את הדמויות ולהיכנס לסיפור. לא לוותר.
  • מיקי
    מיקי
    ספר מקסים שחי את חיי הדמויות לעומקן, ספר הצולל למעמקי הנפש וחושף דברים אמיתיים ונוגעים ללב. קראתי ונהניתי מאד ואמשיך לקריאת הספרים הנוספים שלה

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו