הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
4.4 ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
4
5
ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק

ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק


דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
4.4 ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
4
5
42 
42 
גודל (עמ'): 288
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר

תקציר

1967, תל אביב, ימי "תקופת ההמתנה" ופרוץ מלחמת ששת הימים. העורף התל אביבי נרעש מהחדשות המגיעות מהחזית, פצצות נוחתות על בתי העיר, והרחובות ריקים מאדם. מכיוון שאין כמו עת מלחמה לביצוע פשע, זהו כר מושלם לפעילותם של הפסטרנקים, בני משפחה אחת השונאים זה את זה בדרגות משתנות, מגינים זה על זה מטעמים תועלתיים, ודבקים זה בזה מחוסר ברירה.

הפסטרנקים מנצלים את התקופה הסוערת על מנת לנסות ולהשלים את המטרה היחידה העומדת לנגד עיניהם מימים ימימה: להשיג לעצמם את האוצר של סבא פאבל.


האוצר הוא ציור נדיר של רמברנדט שאותו הצליח סבא פאבל — הידוע בכינויו "הדון", פושע אכזר וקשוח שעתיד לסיים את חייו בכלא — להגניב בדרך־לא־דרך במנוסתו מאוקראינה. לכל אחד מנכדיו הוא מוסר רמז חלקי ונפתל אודות מיקומו, וכולם עסוקים בתככים ומזימות בדרכם לאיתור האוצר שישנה את חייהם, רק כדי לגלות שתוכניות דרכן להשתבש, וכי הם נידונים לחיים העלובים שהועיד להם גורלם.
סיפור החיפוש עובר כחוט השני לאורך העלילה, שעיקרה הוא חייהם מרובי הגרסאות של בני משפחת פסטרנק, גיבורי הסיפור, והדמויות המקיפות אותם.


הווייתן הססגונית והמקאברית לעיתים של הדמויות המאכלסות את ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק רוויה בכאבי גוף ונפש ובאירועים טראגיים, אך גם ברגעים מצמררים ומרגשים. דורון שנער שזר בחוטים בלתי נראים עלילה עגולה ושלמה, והקורא מבלי משים נשבה בקסמן האפל של הדמויות, וליבו יוצא אליהן ונמלא חמלה.

דורון שנער, עורך דין, יזם וסופר. כל בוקר הוא צועד עם אשתו, פרופסור למשפטים, לבית הקפה השכונתי. שותים בלי סוכר.


היא רק שותה, הוא אוכל פחמימות. היא ידידותית, הוא מדבר רק אם פונים אליו. זהו ספרו השלישי. לפניו היו חלונות נמוכים ו־אפרוחים סופרים בסתיו.

המשך קריאה
  • ISBN: 15100931
  • גודל (עמ'): 288
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 12/08/2018
  • שם המחבר: דורון שנער

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • אוהד קו
    אוהד קו
    במילה אחת: מומלץ. במספר מילים: שובה לב וייחודי בנוף הכללי של ספרות המקור לאחרונה. עברית, ללקק את האצבעות. סיפור, רב רבדים. הומור, חד וגם תת זרמי. אסור לפספס, מיוחד ולא דומה לשום דבר אחר.
  • צבי
    צבי
    ספר מיוחד במינו ומעולה. החלטתי להכנס ולכתוב ביקורת (דבר שאיני נוהג לעשות בדרך כלל, למרות שבין היתר יש לי תואר שני בספרות) אחרי שקראתי את הביקורת הארוכה והמקוממת של מישהי בשם siv30 (האם היא בת 30? נולדה ב 1930?). הכל ניתן לומר על הספר הנהדר הזה אבל לומר עליו שהוא "סתמי" זה פשוט רידוד מוחלט ומעלה חשד לזדון או סתם אי הבנה סתמית. הספר מרתק, הדמויות יוצאות מן הכלל, הפוטנציאל של הסיפור מתממש בהחלט. ההשוואה לספר אחר (טווס בחדר המדרגות) היא עד כדי כך לא רלבנטית (כל סופר וסגנונו ויעדיו) שממש קשה שלא להסיק על חוסר יכולת של הכותבת האלמונית להתעסק בספרות אחרת, מהסוג שהיא לא רוצה להבין. ההצעה שלי: הספר מומלץ. יותר ממומלץ. מומלץ לקרוא פעמיים ולקרוא בין השורות ומומלץ להבין שזה לא רק עניין של טעם: יש כאן ספרות גדולה.
  • לימור
    לימור
    ספר מיוחד לא מסוג הספרים שאני נוהגת לקרוא בדרך כלל אך הוא כתוב בצורה טובה שזה פשוט תענוג. מומלץ.
  • siv30
    siv30
    הספר הזה לא גרוע, הוא פשוט סתמי, העלילה בו לא ברורה וההיסטוריה של משפחת פסטרנק היא באמת עלובה עד כדי כך שהיא הופכת את כל הספר הזה למיותר לקריאה. למרות הפוטנציאל הגדול שיש בו לפי התקציר של העלילה, היישום פשוט לא מוצלח.

    הספר מסופר מנקודות מבט של הדמויות השונות שכל אחת מהן מספרת לעצמה סיפור אחר על עצמה ועל ההיסטוריה של משפחתה. מה שמשותף לכל הסיפורים הוא הרצון למצוא אוצר שהחביא סבא פאבל לפני שנכנס לכלא. מה שברור מכל הסיפורים שאין סיכוי שהם ימצאו את האוצר אם בכלל הוא קיים.

    סיפור משפחת פסטרנק, או כשם הספר: סיפור ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק, הוא סיפור אבות אכלו בוסר ושיניי בנים תכהנה.
    הוא מתחיל עם הסב פאבל, שהיה גנב עלוב שנמלט מאוקראינה והצליח גם בפלשתינה להיכנס לכלא ולא לצאת ממנו, ממשיך עם האב משה, הנפל שגם הוא בכלא יחד עם הסב ומסתיים עם הילדים: דודי, דינה וזאביק שגם הוא חובש את ספסלי בית הכלא.

    שלושת הילדים גדלים מעצמם כי אביהם כאמור נמצא בבית הכלא ואימם עסוקה בלשדל את הבנקאי שיתמוך בה ובילדיה שהם למעשה לא ילדי בעלה (דודי הוא בנו של הבנקאי). בנקודת הזמן האמורה, האם נכה ועל סף מוות. לאורך השנים היא הפקירה את זאביק לכוחות הרחוב והמשטרה, כך שהוא נכנס ויצא מבתי כלא בצדק ושלא בצדק. הוא מגן בחירוף נפש על אחותו למחצה דינה, שרוצה להיות זונה אך לא מצליחה כי בכל פעם שהיא מגיעה לסיטואציה, משהו קורה והיא לא מממשת את היחסים.

    לעומת זאביק העממי והאנושי דינה מצטיירת כפתיינית חולת נפש, שמנותקת מהמציאות.

    השנה 1967 ומלחמת ששת הימים היא הרקע לניסיון המשפחתי למצוא את הציור האבוד אותו החביא פאבל. בניסיון הזה זאביק מצליח להיכנס שוב לכלא לאחר שפוצץ כספת ריקה וגם פצע את עצמו, דינה מצליחה להיות יותר חולת נפש ממה שהיא כבר כשהיא גוררת את זאביק ודודי להרפתקה של מציאת האוצר ודודי הוא דודי. משתדל בכל כוחו להתרחק ממשפחתו המטורפת אבל הכסף מעוור אותו. האם לוקה בהזיות והתעלפויות, היא סבורה שדינה מנסה להרוג אותה.

    ובכל הקקופוניה הזו תוך כדי צפירות עולות ויורדות, ורצף אירועים שלא הבנתי למה מחוייב המציאות שיתרחשו בכלל על רקע המלחמה - לא הצלחתי למצוא לא "עלילה עגולה ושלמה" ולא "להישבות בקסמן האפל של הדמויות". למעט זאביק שבאמת מילא את ליבי בחמלה, אף לא אחת מהדמויות העלובות שמופיעות בספר הזה לא גרמה לליבי "לצאת אליה" או להתמלא חמלה.

    אם אתם מחפשים ספר טוב על משפחה ישראלית דיספונקציונלית ומוכת גורל, גלית דיסטל אטבריאן עשתה את זה הרבה יותר טוב בטווס בחדר מדרגות הנפלא ולא לבזבז את הזמן על משפחת פסטרנק והאוצר האבוד שלה.
  • אורית
    אורית
    רכשתי בסטימצקי מיד כשהגיע לחנויות ויש לי רק שתי מילים לומר בעניינו: מעולה מעולה ( וגם: מרתק מצחיק כתוב נפלא נוגע ללב) לא סתם סופר כמו אלי עמיר ממליץ על הספר המיוחד הזה ועל גבי הכריכה; מומלץ