הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
2
ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
0
1
גם ב - Kindle
הדיירים של מונבלום
38 

הדיירים של מונבלום


דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
2
ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
0
1
38 
38 
גודל (עמ'): 256
מו"ל: ידיעות ספרים
  • ISBN: 3626014
  • גודל (עמ'): 256
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 03/03/2019
  • שם המחבר: אדוארד לואיס וולאנט
  • תורגם ע"י: רנה ורבין
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

ניו יורק, סוף שנות החמישים. נורמן מונבלום, יהודי חולמני בן שלושים ושלוש, בזבז את כל כספי הירושה שלו על שנים רבות של לימודי סרק בשלל תחומים. בלית ברירה הוא מתחיל לעבוד כגובה שכר הדירה אצל אחיו איש הנדל"ן, שבבעלותו ארבעה בניינים מתפוררים במנהטן. בודד, מנותק מרגשותיו ואדיש לסביבותיו, הוא עובר מדירה לדירה ונחשף בעל כורחו לגלריית דמויות תיאטרליות, נוגעות ללב, מצחיקות ופיוטיות. הדיירים, המתוארים ביד אמן, פותחים בפני מונבלום את סגור לבם ומכניסים אותו אל חייהם. אט-אט נקשרת נפשו בנפשותיהם, שריונו נסדק, והוא פותח בניסיון גרוטסקי אך הירואי לתיקון עולם.

אדוארד לואיס וולאנט (1962-1926) נולד בניו הייבן, קונטיקט. עד מותו משבץ, בגיל 36 בלבד, הספיק לכתוב ארבעה רומנים יפהפיים, וזכה להכרה כאחד הסופרים המבריקים בקבוצת הסופרים היהודיים האמריקאיים הגדולים בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, שנמנו עימה סול בלו, ברנרד מלמוד, נורמן מיילר ופיליפ רות. "הדיירים של מונבלום", הקומי והאופטימי מבין ספריו, ראה אור לראשונה בשנת 1963, לאחר מותו, ובשנת 2003 יצא מחדש בסדרת המופת של NYRB. זהו תרגומו הראשון לעברית.

"מפגן יכולת קומית מעורר השתאות."
New York Review of Books

  • ISBN: 3626014
  • גודל (עמ'): 256
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 03/03/2019
  • שם המחבר: אדוארד לואיס וולאנט
  • תורגם ע"י: רנה ורבין
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא או הירשמו

סקירות

  • yaelhar
    yaelhar
    נטשתי את הספר בעמוד 100 (מתוך 248 עמודים) וכל מה שאני יודעת עליו קורה (לא כל כך קורה...) עד שם. למעשה מי שמשוטט בין הביקורות לספר הזה בגוגל יכול לקרוא את הסיפור בלי לקרוא את הספר. ולמרות שחלק מהביקורות ארוכות מאד – קראתי כמה שהיו נחשבות בכבוד לפרק בספר – ולמרות שהספר די קצר, עדיין הוא מתיש ומרגיש ארוך. מאד ארוך.

    זה ספר שמאפיין התנהגויות, מחוות וסטיריאוטיפים בקליפת אגוז, אפשר לומר. יש גבול לנכונות שלי לקרוא תיאורים קצרצרים שאינם מצטרפים לסיפור. זו בהחלט קריקטורה וככזו היא כתובה היטב. אבל מה – משעממת.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=112609