הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
4.5 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
1
3
הבן הטוב
שי גולדן

הבן הטוב

שי גולדן

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
4.5 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
1
5
1
3

במקום 39 

28.2 

במקום 39 

28.2 

גודל (עמ'): 348
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר

תקציר

"הבן הטוב", ספרו הרביעי של שי גולדן, הוא מסע מרגש ומתעתע הנושא אותו ואת אחיו מבית היתומים אל חדרי ליבה של משפחה אחת, המשפחה שלהם.
בישירות מסוגננת פורש שי גולדן בפני הקורא את נבכי נפשו ואת מבוכי משפחתו, על שקריה המוסכמים, אמיתותיה הכמוסות וסודותיה הגלויים. זוהי יצירה מפתיעה המשלבת בין הכנות החושפנית של הוידוי, עוצמתה המטלטלת של האוטוביוגרפיה ומורכבותו של הרומן.
"אחת לשנה בערך מישהו היה אומר לי בעבודה או ברחוב, "ראיתי אותך בטלוויזיה. סיפור מדהים. לא הייתי מאמין עליך. לא ידעתי. אתה לא נראה כזה." לפעמים הייתי משיב לאנשים שאמרו לי כך בשאלה, "אז איך אני נראה, בעצם? כמו מי ומה אני נראה לך?" ולרוב היו משיבים, "לא יודע. ההפך המוחלט. האדם האחרון בעולם שיהיו לו חיים כאלה."
"שם נולדה בלבי ההחלטה להתמסר לכתיבה כך שאנשים ישתאו מכישרוני לסיפור ונשים בחצאיות ארוכות ובמשקפיים ידברו בי בהתפעלות וכמה מהן תסכמנה אולי להיות לי לאימהות מחליפות או לאחיות רחמניות או לכל דבר אחר שנשים יודעות להועיל בו לילדים ללא אמא עם חיבה לשקרים וכישרון להפוך מילים לסולמות להציב על החומות ולטפס מעליהן באישון לילה, להתגנב אל תוך העיר, או בעצם, החוצה ממנה."
ספריו הקודמים של העיתונאי, המבקר והסופר, שי גולדן: האהבה כמחלה חשוכת מרפא, (ספרית פועלים, 1999), בא לך להיות אלוהים? (כתר, 2002), המפצח, (כתר, 2004).
המשך קריאה
  • ISBN: 023456789
  • גודל (עמ'): 348
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/01/2008
  • שם המחבר: שי גולדן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • siv30
    siv30
    האמת שמבחינתי הספר מדורג בין 3 ל 4 אבל האומץ והחשיפה, העירטול הנפשי הובילו אותי לדרג את הספר 4.

    ובאמת הוא ספר טוב מאוד אבל נוטה לשקוע בדפוס חוזר של מועקה קיומית שלמעשה לאורך שלבי החיים של המספר אין בה חידוש ואין מתוכה הזדככות.

    זהו סיפורם של רן ושי שטרן ששהו במוסד לילדים נטושים ואז כשהיו בני 6 ו 7 אומצו ע"י אריה ואוולין גולדן.

    אריה ואוולין שהיו עולים מרומניה חשוכי ילדים עשו מאמץ עילאי לספק לילדים משפחה ובתוך כך שיקרו להם על אימם הביולוגית. הסוד הידוע לכולם מהווה נדבך בעיצוב יחסיהם של שי ורן בינם ובין עצמם, ובינהם ובין הוריהם ובינהם ובין הסביבה.

    הספר מלא כעסים וזעם בלתי נשלט קודם של האח הבכור רן, שפשוטו כמשמעו שתה להוריו את הדם עם קשית, הוציא מהם כספים ומירר את חייהם עד שהכריז כי הם לא הוריו ועזב את הבית. אריה ואוולין שבאמת ובתמים אהבו אותו, ביחוד אוולין, גילו כלפיו דאגה אינסופית וגם כשמעל באמונם דאגו להשיבו לבית.

    שי, הבן הטוב, דאג לשמור את החזות השבירה של משחק השקרים שההורים שיחקו וסירב להכיר באימו הביולוגית. הוא מכנה אותה לאורך כל הספר כ "אמא של רן" מסרב לענות לה לטלפון או לשמוע עליה וכל זה במחירים נפשיים ואישיים קשים.

    לאורך כל הספר חוזרת המנטרה, גם של ההורים וגם של שי, מה לא עשיתי עבורם והם פשעו בי. מה עוד יכלתי לעשות ולא עשיתי. ללמד את הקורא כי שני הצדדים יצאו וחצי תאוותם בידם והם מאוכזבים.

    אני לא יודעת איך זה אצל אחרים, אבל בעיניי במערכת יחסים של הורים וילדים העשייה היא ללא צפייה לגמול. כל צפייה לגמול סופה שתתאכזב.

    הספר מחולק לפרקי החיים של שי גולדן וכל פרק כולל אירועים שמאפיינים את התקופה המתוארת לדוגמא תקופת הילדות ותיאורי האירועים בפנימייה, תקופת ההתבגרות וההתאהבויות של בני העשרה, תקופת הצבא, תקופת האוניברסיטה ואחר כך הנישואים והילדים.

    עם התבגרותו אט אט שי פורק את עול המשמעת שכפה על עצמו בצעירותו, הופך לאדם מריר, חסר שליטה על התגובות שלו ומתקשה ביחסיו עם הסביבה. דפוס ההתנהגויות האלימות, הקללות, חוסר הסבלנות והסובלנות לא נשבר גם לאחר מות אוולין.

    אני מודעת לכך שהוא מתאר אספקטים ביוגרפים אבל זה ממש העיק עלי שאדם בגיל 35 בעת כתיבת הספר מתנהל כמו עבריין צעיר ולא מסיק את המסקנות לגבי הטיפול הפסיכולוגי שהוא נמצא בו, קרי שהוא לא יעיל ואולי צריך לשקול להחליף מטפל.

    את מלוא הכעס והמרירות סופגים בני משפחתו הקרובים : אישתו שבשלב מסויים מצהירה כי היא מסוגלת להסתדר גם בלעדיו, משתדלת לאזן אותו ואת הכעסים שלו ולהראות לו צדדים חיוביים או דרכי התנהגות שונים. אימו אוולין שאותה הוא מכנה לעיתים פסיכית, על לא עוול בכפה בשל התנהגויות שנראו לי נורמטיביות מבחינת האם (נראה כאילו את כל חוויות גיל ההתבגרות הוא עובר באמצע גיל ה 20). לפעמים לא הצלחתי להבין מהסיפור מה הטריף אותו כל כך בהתנהגות של אוולין ובדאגתה החמה והכנה. ולבסוף, אחיו רן שזוכה לקיטונות של איך אתה מצליח לחיות איתם (רן מצליח לעבד את הכעסים שלו ולהשלים עם הוריו המאמצים ולחיות איתם בשלום. הוא גם מטפל במסירות אין קץ באימו טרם פטירתה ובאביו.)

    ניכר כי הוא רוחש להוריו המאמצים אהבה אין קץ אך יחד עם זאת מתקשה, גם בגיל 35 , לסלוח ולשחרר את העבר ולהשלים איתו. במובן זה היה קשה לי מאוד עם הספר גם מבחינת האלימות שאצורה בו וגם כי אני חושבת שזה לא דרך חיים להתחשבן עד שמתים עם המשפחה והקרובים לנו על אירועים שקרו בעבר הרחוק.

    יחד עם זאת זה ספר חושפני שההתערטלות בו היא על גבול המביך וחלק מהזמן לא הבנתי את הצורך העמוק שלו לכתוב את הדברים. אני מקווה שהפירסום הביא להזדככות והשלמה שלו עם עברו.
  • נופר
    נופר
    סיפור חיים מרתק של הסופר שי גולדן על האימוץ שלו ושל אחיו בידי זוג חשוך ילדים מבית יתומים. הסיפור מסופר מנקודת מבט של מבוגר, אך מדגיש את התחושות של הילד, אשר מצפה ומחכה תוך כדי עצב עמוק ורגשי אשם לאמו שתחזור לאסוף אותו אל חיקה לאורך כל נקודות הזמו של ילדותו.
  • לאה
    לאה
    סיפור חיים סבוך. מעורר אמפטיה אבל כואב מאוד. וכמו שקראתי בביקורתו של מישהו, איפשר לי לברך שסיפור חיי לא היה דומה. עורר בי מחשבות על השלכות של אימוץ ילדים. לי לא היה קל לעכל את העלילה ואת הפרטים.
    קריא למדי אבל לא אחיד באיכות הכתיבה.