תקציר
מכלול היחסים המורכב בין הרשות השופטת לבין הזרועות המבצעת והמחוקקת הוא מרכיב קריטי במשטרה של המדינה, באופייה ובערכיה. בישראל עברו יחסים אלה, בפרק זמן קצר יחסית, תהפוכות מרחיקות לכת, שבתצורתן הקיצונית איימו לפגוע בחסינותה של הדמוקרטיה הישראלית וביכולת תפקודה. את תנועת המטוטלת בין מערכות השלטון סוקר פרופ' דניאל פרידמן בספר זה, הנקרא גם כהיסטוריה מרתקת של הפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונים.
כיצד אפשרה התערערות המערכת הפוליטית את העצמת כוחה של מערכת המשפט? כיצד עבר כוח שלטוני אדיר מהגופים הנבחרים, הממשלה והכנסת, לגופים ממונים? כיצד במסגרת דוקטרינת "הכול שפיט" גלשה מערכת המשפט לנושאים החורגים מתחומה? וכיצד איבדה הרשות המבצעת את יכולת המשילות, עד לשלב שבו החלה המטוטלת לנוע אט-אט בחזרה?
המחבר סוקר שורה ארוכה של ציוני דרך, בהם פרשת חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין; אירועי קו 300; משפטיהם של אריה דרעי, רפאל איתן ויעקב נאמן; פרשת בר-און-חברון; המאבקים בין בית המשפט ללשכת עורכי הדין; משפטו של חיים רמון וחקירותיהם של ראשי הממשלה נתניהו ואולמרט. בכתיבה רהוטה וקולחת, ומתוך מסד אדיר של ידע משפטי ופוליטי כמי שניצב בתוך המערכת ומחוץ לה, מנתח פרידמן את ההשלכות הפוליטיות של הצעדים שנקטה מערכת המשפט, עד למסקנתו המפתיעה בדבר הכרעותיה שסייעו בפועל לימין אף שמייחסים לה ערכים של השמאל הליברלי.
פרופ' דניאל פרידמן, חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל במשפטים, כיהן בתפקיד שר המשפטים ושימש דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ודיקן הפקולטה למשפטים במסלול האקדמי במכללה למינהל.
***הגרסה האלקטרונית אינה מכילה את מפתח השמות***
