יצירה נהדרת נוספת של סופר המדב והאימה דריל גרגורי שמשתמש כהרגלו במתיחת מושג האנושי אל גבולות הגרוטסקה כדי ךךלדבר על הפחדים הקמאיים של האנושיות והגדרת העצמי

משהו קרה בעיירה. ואז אנשים שם מתחילים להשתנות, בדרכים לא מובנות, בשלוש צורות שונות, אף אחת מהן לא נעימה, במובן של משהו מוכר שהופך בלתי מוכר, זר ואחר.
פקסטון הוא אחד המעטים שלא השתנו, או כך הוא חושב - עד שהוא חוזר לעיירה.

קשה להגדיר את הספר הזה – זה לא דיסטופייה – העולם כפי שהכרנו ממשיך לנוע. זה לא מדע בדיוני – אין בו שום חלק של "מדע" (חוץ מכמה השערות טבולות בז'רגון מדעי) והחלק הבדיוני בו – אמנם רב אך לא מהותי לסיפור. הוא לא פנטזיה אבל יש לגייס הרבה דמיון, ולפעמים תעצומות נפש, כדי לקרוא אותו.

הסיפור מעניין מאד ומתאר דברים שאנחנו מכירים: שחיתות, אובססייה וצדקנות, שלטון שמתבלבל בין שירות ציבורי ל"עשייה לביתו" הורמונים וסמים אחרים. הוא עוסק בקשר בין בני אדם שהוא מעל לצורה החיצונית שאותם בני אדם לבשו. הוא עוסק במוסר ובדרך – לעתים עקומה - בה אנשים פותרים דילמה מוסרית כמו העדפת עיקרון מוסרי אחד על האחר, ונשיאה בתוצאות הבחירה.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=104206

ספר מהנה מאוד, עלילה טובה דמויות מעניינות וכתיבה טובה, נהנתי מכל רגע של קריאה וממליצה בחום רב.

מבריק. שנון. נהנתי מכל רגע.