ביקורות

בעולם שלנו שבו אפילו הרוחניות ממוסחרת וערכם של אנשים נמדד על פי רכושם, מקום מגוריהם או רמת חייהם, כשמצפים מכל אחד מאיתנו לנהל את חייו כמו שרואים בפרסומות והחברה מציבה לנו רף גבוה במיוחד להצלחה, מה הפלא שאנחנו נעשים יותר ויותר מבולבלים ומתוסכלים ומביטים כל הזמן לעבר חייהם המושלמים כביכול של אחרים?
גיבורו של אילן הייטנר מוצא את עצמו מתחבט בשאלה הזו ובעוד רבות אחרות. הוא מרגיש כי ההורות והזוגיות שואבות ממנו את שארית כוחותיו וחייו מצויים באופן תמידי על סף משבר. הוא יודע עמוק בליבו שקיים משהו מעבר לשגרה המשמימה, אבל כשההזדמנות נקרית בדרכו בדמות אשת חלומות מסתורית המתעניינת בסדנת הכתיבה שלו ומעניקה לו הצצה לנשמתה היפהפייה, הוא מהסס. האם מה שמעבר שווה את ההקרבה של התא המשפחתי?
כמו כל הרומנים של אילן הייטנר, גם הרומן הזה מכיל יסודות אוטוביוגרפיים, והפעם משתף אותנו המחבר בתובנות ואף בתרגילים שלמים מתוך סדנאות הכתיבה שהוא מנחה.
סקירות הגולשים
סקירות
-
ספר שפוט מפוספס.לא ברור האם הסופר המצליח של "חכמת הבייגלה", "מלך החומוס ומלכת האמבטיה", "קציצות" ו"אידיוט מושלם" לא אוהב את הדמויות הנשיות שלו (כמו גולן, ש"מעדיף חצי שנה בברגן בלזן" מלחבק את אשתו באחד המקרים) או פשוט לא יודע מה לעשות איתן, אך התוצאה הסופית בעייתית. ואם במקרים לכאורה-שוליים בספר זה בסדר (בצעירותו גולן שוכר דירה בתל אביב בה אחד החוקים הוא "יש שדיים יש כניסה"), במקרה של אשתו של גולן זה צורם מאוד. היא לא רעה, אבל כן קלישאתית ופלקטית, ולעתים דומה כאילו כל מטרתה בספר הוא לשרת את הסטריאוטיפים של עקרות בית מבוססות באזור השרון או של נשים בכלל.
-
מעט מאכזב ביחס לספריו של הסופר. הספר התחיל מאוד מותח ומעניין, הזדהיתי מאוד עם כל האימרות שלו בנושא משפחה וילדים ואיך שהם בעצם מצמצמים את החופש ודורשים את כל תשומת ליבך. אך בשונה משאר ספריו של הייטנר, ניכר דגש רב ליהדות ולהתחזקות
-
פספר חביב, שונה מהספרים הקודמים, משפט אחד נחרט לי בראש- כשאתה מנצח את האישה, אתה לא באמת מנצח כי אף אחד לא רוצה לחיות עם מנוצחת...
-
ספר שמתחיל נחמד ואפילו מצחיק לפעמים כולל כל השטיקים הידועים של הסופר אבל בערך מהאמצע נעשה משעמם קלישאתי וצפוי מראש
-
הספר כתוב בצורה מעניינת וגורם לך לתהות על הרבה סיטואציות מחיי היום יום, אך פחות נהנתי יחסית לספריו הקודמים של הסופר