סקירות הגולשים
סקירות
-
נגה אלבלך כותבת על פרידה מאיש זקן שהוא אביה. היותו של הסיפור מרוכז ומדויק עושה אותו חזק ומשמעותי. היותו גם קצר וקריא עושה אותו נגיש. כך הופך תהליך הפרידה הפרטי לתהליך פרידה של רבים מאיתנו שמצאו עצמם במצבים דומים.
-
ספר עצוב קשה ומרגש על ההתמודדות של בת אוהבת עם הזיקנה והסניליות של אביה האהוב ועקיפים סיפורה הכללי של הזיקנה
-
הספר הזה כתוב בצורה הכי מרגשת והכי יוצרת הזדהות ואמפתיה, מהרבה מאוד ספרים עמוסי מילים ומשפטים שקראתי.
הסופרת הצליחה להציג בפניי את אביה ז"ל, כדמות של אדם טוב לב, אדם פשוט ויחד עם זאת מורכב מהרבה מאוד דברים, שעשו אותו לאדם ענק.
הסופרת משתמשת בצמד המילים "האיש הזקן", ולא מכנה את אביה- אבא, ובכך, הקורא יכול לעתים לשכוח שמדובר באבא הפרטי שלה, ופתאום לקשור את החוט מהכריכה לאדם זקן ואהוב אחר,
פרטי שלו.