ג'ק ריצ'ר 20: אישי

בזמן הקריאה נדדה תשומת לבי לזוטות לא חשובות. "רוסי, אמריקאי, בריטי וישראלי" - נשמע כמו התחלה של בדיחה סטיריאוטיפית. אפשר להרגיש גאווה על שצ'יילד כלל גם ישראלי בין אלה שיש להם מה לומר על נושאי צבא וביטחון. ואפשר גם להרגיש מבוכה על הקישור המיידי שבין ישראלים לתחומים בטחוניים חשאיים, מכובדים או לא.
צ'יילד הוא אנגלי מלידה. התבטאויותיו כלפי הצרפתים מצדיקות את היריבות ההיסטורית ארוכת הדורות בין שני העמים (יש להוציא מכלל זה את התייחסותו לנשים צרפתיות, כמובן...) הרוסים זוכים לזלזולו, והוא הורג אותם בשלב מוקדם בסיפור. נשארנו עם בריטי ואמריקאי שצ'יילד - כמו שכתוב בספר - חולק להם כבוד. אחרי הכל הם מולדתו המקורית והנוכחית.
והספר? אפשר לקרוא.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=94133

עוד ספר לי צ'יילדי טיפוסי.

שזה אומר הרבה אקשן, הרבה סוכני ביון אמריקאיים שחוטפים מכות מג'ק ריצ'ר, שיטוטים ברחבי ארה"ב (והפעם גם LA אותה אני מכיר מקרוב) ועלילה בלתי אמינה בעליל.
אבל זה חלק מהכיף (:

וואו... ספר ממש מעולה נהנתי מכל רגע של קריאה נשבתי מייד מתחילת הספר פשוט תענוג. אה .. ברור שממליצה.

דווקא נחמד מלא מח ויריות אין על גק רייצר דמות מופת של לוחם וחכם ואמיץ תענוג לקרוא עליו

אוקיי, הופתעתי.
דווקא כשחשבתי להגעתי למיצוי העניין שלי בספרי לי צ'יילד, הופתעתי.
הספר הזה מביא את גיבורינו אל אנגליה, ושם כצפוי ריצר בורח ויורה והכל. צפוי.
אבל יש לספר הזה נופך מיוחד בשל העובדה כי עלילתו מתרחשת ברובה באנגליה, עם פאנץ' נחמד (ודי צפוי) כמקובך בסגנון הזה.
ממליץ.