בתים של אחרים

אז מה היה לנו כאן? סיפור מציאותי, אפילו בנאלי כביכול. גירושים, התאוששות, פגישות. בת מתבגרת, בית במושב בשרון. כאילו כניסה לחיים של אחרים, לתוך הבית, לתוך הראש.לא משהו.

ספר מרתק, ומהנה מאוד, ומדבר עלינו, מדוע תמיד נראה לנו שהדשא של השכן ירוק יותר מומלץ

לא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, סיפור מציאותי, קולח ומרתק על החיים כפי שהם יכולים להיות...לאו דווקא בנאלים ושגרתיים

רותי ובתה ג’ולי שחייהן השתנו ברגע אחד שבו עזב הבעל/האב את הבית נחשפות לעולם אחר ושונה שלא הכירו וחושפות גם את עצמן.

הכאב,ההלם,ההסתגלות הספק אפשרית ספק לא,ההתחלות החדשות והמחשבות על החיים הקודמים.

לצידן בספר הבעל לשעבר,האבא שיהיה תמיד,גברים חדשים,שכנה וילדים של גבר אחר.

והחיים נותנים במנות גדושות מכל דבר מעט. מהאהבה ומהאכזבה,מהאושר והתסכול,מההתחלה ומהסוף.

נדמה לעיתים בספר ששום דבר לא מספיק טוב להן לרותי ובתה,מעין מרדף אחרי משהו אחר,ריגוש או צורך כלשהו.

הן אינן מרוצות מעצמן,ממה שהחיים נתנו או לא נתנו להן. רותי נוטה להתנצל לעיתים קרובות מדי,לדאוג שהכל יהיה בסדר,שלא יהיו מריבות,שבתה לא תיפגע או לא תפגע. ג’ולי בתה מנסה למתוח גבולות ומצליחה לא פעם.

הן חושבות על בתים של אחרים,מדמיינות בתים של אחרים עם משפחה שמחה,ארוחת ערב רגועה,ידיים שלובות ואידאל שלא בטוח שיש באמת.

הספר לוקח אותנו מדמות אחת לאחרת,מבית אחד לבית אחר. אנו נחשפים לחיים של כל דמות בספר,לבית של כל דמות.

ויש רגעים של אופטימיות שנראה כאילו הנה,כמה בתים יחד התאגדו לבית אחד מושלם. אבל המציאות הרי חזקה מכולנו.

בנסיעותיי הרבות באוטובוסים לאורך השנים הייתי מביטה על חלונות מוארים או חשוכים בבניינים. כל חלון,כל בית הוא סיפור כזה או אחר. מדמיינת משפחה שמקבלת בשורה,יושבת לארוחת ערב יחד,מריבות או וויכוחים כי ככה זה בחיים. כל בית הוא סיפור בפני עצמו,חיים משל עצמם.

הספר בתים של אחרים הוא למעשה חיים של אחרים והוא גם ההבנה שאם נדמה שהדשא של השכן ירוק יותר לא נשכח שמא יש מתחתיו שורשים עבים וגדולים של עץ זית עתיק שעלולים להרוס כל חלקה טובה.

ספר קולח,קריא,מרתק ומומלץ מאוד לקריאה.