בין השנים 1939 ל-1945 חוו תושבי ברלין שמחת מנצחים ותוגת מובסים ומצוקה קשה. מזונם נקצב; ההאפלה גררה מעשי פשע; גברים, נערים וזקנים גויסו; הפצצות מן האוויר הטילו אימה; הכיבוש לוּוה במעשי ביזה ואונס. את כל אלה מתאר הספר, וכמובן, גם את התלאות והגזרות שהיו מנת חלקם של היהודים בעיר.
בצד בחינת התנהגותם של אזרחי ברלין, מעלה מחבר הספר, ההיסטוריון רוג'ר מורהאוז, שאלות נוקבות: כמה ידעו תושבי ברלין על שואת היהודים, ועד כמה האמינו למה שנודע להם? מה היה יחסם לגסטאפו? למדינה הטוטליטרית? מהו טבעה של חברה הנתונה למשטר דיקטטורי? מה היה היקפה של ההתנגדות להיטלר ואילו צורות לבשה? היו בברלין מי שהתנגדו לנאצים והושיטו עזרה ליהודים שנותרו בעיר, עד כדי כך שיותר יהודים עברו את השואה במחתרת בברלין ונשארו בחיים, מאשר בכל מקום אחר ברייך השלישי של היטלר.
מורהאוז מסתמך בספרו על יומנים, על ספרי זיכרונות ועל ראיונות, ומתאר בכישרון ספרותי המשולב במחקר מעמיק את העיר שעברה טלטלה קשה, ואת חיי האנשים שהיו כפינה אפלה, נשכחת, בסיפור קורותיה של מלחמת העולם השנייה.
רוג'ר מורהאוז הוא היסטוריון וסופר המתמחה בהיסטוריה גרמנית מודרנית. מספריו: "להרוג את היטלר: הקשרים, הקושרים והרודן שהערים על המוות". מאמריו מופיעים לעתים מזומנות במגזין ההיסטוריה של ה־BBC. הוא מתגורר בברמינגהם שבאנגליה.