כשאלפרד רוזנברג בן השש-עשרה נקרא ללשכת המנהל בשל התבטאויות גזעניות שלו בבית הספר, הוא נאלץ - כעונש - לשנן קטעים על שפינוזה מהאוטוביוגרפיה של המשורר הגרמני הגדול, גתה. רוזנברג המום לגלות שגתה, האליל שלו, היה מעריץ נלהב של ברוך שפינוזה, הפילוסוף היהודי בן המאה השבע-עשרה. גם לאחר תום לימודיו עדיין רודפת את רוזנברג בעיית שפינוזה הזאת, המטרידה נאצים רבים: איך ייתכן שגתה, גאון התרבות הגרמני, קיבלת את השראתו מנציג של גזע נחות כל כך, שהוא עצמו היה נחוש להשמידו?