אביגייל
בחירותיה של נטלי כשמו כן הוא. הבחירות אותן עושה נטלי לטוב ולרע ובכך בעצם מייצגת את הבחירות של כולנו.
בצעד אמיץ נטלי עולה לישראל לבד כשכל משפחתה נשארת מאחור. התקווה שלהם היא להתאחד ביום מן הימים בארץ. כבר בתחילת מסעה מרוסיה לארץ פוגשת נטלי ברכבת את סשה. השיחות בנסיעה הארוכה מובילות את נטלי לשנות מעט את תוכניותיה ובמקום להמשיך במסע לארץ היא נוסעת עם סשה לפראג ושם הם חווים כמה ימים של שכרון חושים ואהבה גדולה.
דרכם נפרדת ונטלי שבורת הלב ממשיכה את דרכה לארץ. היא מקבלת שם חדש וישראלי 'טלי' שלא מאוד מוצא חן בעיניה ומגיעה לקיבוץ בו עליה להתחיל את חייה. ללמוד שפה, מנהגים, להכיר אנשים. היא מכירה את רוני, בחור צעיר ומקסים שבעיניה הוא חבר נפלא אך לא כך בעיניו. רוני מכיר לה את אילת ושם נטלי נשארת ומתחילה מחדש.
המעבר לאילת מסמן לנטלי את נתיב חייה. היא עוברת שם רגעים קשים מנשוא של תשכח כל חייה ושיעצבו את אישיותה בעתיד.
לצד אירועים ואנשים שפגעו בחייה פוגשת נטלי גם אנשים אחרים, כאלה שפתחו את ביתם ואת לבם.
גם את בועז תפגוש נטלי. בועז, בן ליוצאי מרוקו המחובר מאוד לשורשיו ורוצה להנחיל את מורשתו גם לדורות הבאים מתאהב בנטלי ושניהם נלחמים על האהבה הזו, על הסודות שלא סיפרה, על האמת שבחייה ועל אהבה רחוקה שחוזרת ומרעידה את עולמה.
זה סיפור אמיתי עד כאב והערכה על הדרך הקשה שעושים כל מי שעזב מדינה והגיע למדינה חדשה. על ההתמודדות, האנשים, תחושת הזרות והניתוק והקושי והרצון המקבילים להיות חלק מכולם מצד אחד ולשמור על מי שאתה ומורשתך מצד שני.
הספר מביא את עיקר העלילה במהירות. כמעט מההתחלה ברור מה יהיה ההמשך. השפה בספר פשוטה ויומיומית והיה חסר בה מעט עומק כך גם לגבי הדמויות והתיאורים. היו חסרים לי תיאורי סביבה, תיאורי עומקם של האנשים ועומק התחושות.