כשעתידו נראה מבטיח יותר מאי־פעם, והוא יודע שעבד קשה מאוד כדי להגיע למקום הזה, לא נותרים בו הסבלנות והרצון לעזור לאנשים שמוותרים לעצמם.
תרומה לחסרי בית לא הייתה בראש מעייניו עד שהבחין בה...
היא גרמה לו לראות דברים אחרת, לא למהר לשפוט את האדם הניצב מולו, אלא להכיל ולהבין. הוא פיתח רגשות שלא חשב שירגיש כלפי אישה זרה, אישה שמסמלת את כל מה שהוא סולד ממנו.

♦♦♦

עשור שלם שאמור היה להיות שנות נעוריה הפך לסיוט של חייה. היא הייתה ילדה בת שלוש־עשרה כאשר נחטפה והושלכה לתוך עולם אכזר, עולם שלא היה קיים אפילו בסיוטים שלה. עולם שאין בו מקום לילדות בנות שלוש־עשרה.
בצעד אמיץ ורק לאחר שנים רבות שבהן איבדה את זהותה, היא בורחת. ללא מטרה ברורה וללא כסף היא חיה כדי לשרוד.
החיפוש אחר זהותה העצמית שאבדה, הגעגועים למשפחתה ומפגשים מקריים עם עורך דין סקרן שלא מרפה ממנה, מעבירים אותה תהליך של הגשמה עצמית. היא שורדת כדי לחיות.
האם מתוך תופת יכולה לצמוח תקווה?
האם מתוך תקווה יכולה לצמוח אהבה?

בורחת מתופת הוא התחלה של מה שעתיד להתגלות כסיפור אהבה.

זהו חלק ראשון בדואט וספרה השני של הילה מגן.
ספר הביכורים שלה "כרוח סערה" יצא לאור לפני שנה וזכה להצלחה רבה.