הדופק שב, אך הכרתה המבולבלת של איריס נותרת כלואה בעולם ביניים מסויט, בין עולם ההזיות המטורף שבולע אותה לבין המציאות היומיומית בבית החולים: המשפחה, המבקרים, הצוות המטפל. הרופאים מנבאים למשפחתה שמעתה תתקיים במוסדות המיועדים לאלה שאפסה כל תקווה להחלמתם.

ובמשך כל הזמן הזה איריס חשה ושומעת כמעט הכול.

איריס ערד, בספר נדיר ומצמרר, מספרת את סיפור המסע שעברה ומשקפת, כבצילום רנטגן, את מסתרי כוחו של הרצון האנושי, על כל פניו ורבדיו. מסיפורה מתגלה שהרצון הזה יכול אפילו להשיב אותנו לחיים, בניגוד לכל היגיון וסיכוי, ולהמריא מעל הכאב, החולשה והפחד.

בונה ארמונות בכפית, הכתוב בכישרון רב ונקרא בנשימה עצורה, מזכיר לכולנו מה ראוי שיהיה חרות על לבנו, באשר נלך, גם בגיא צלמוות.