ורה ג'אקוני אינה מסתירה את אהבתה למסורת הסופרות האנגלוסקסיות שאהבו להעמיד את הריאליזם ב"בפינה", כגון פלאנרי אוקונור או יודורה וולטי ואפילו קת’רין מנספילד - מסורת ספרותית שהעניקה לקוראים פרספקטיבות מגוונות לא פחות מאשר מיטב הספרות האקספרימנטלית של המאה העשרים. גם ורה ג'אקוני עורכת ניסויים ספרותיים - אך היא עושה זאת בידיעה שאי אפשר לספר את המציאות אך בהחלט יש טעם לתאר באימה ובפליאה את הפרגמנטים שאנו תופסים מתוכה.

"הדמויות הראשיות בספר המצוין הזה חיות בארץ פנימית זרה. ג’אקוני טווה, במיומנות של עכביש, קורים בלתי נראים בחומר שלא נאמר". וירחיניה קוסי

"ג’אקוני חוקרת את הקצה הפרברטי של התרבות באמצעות ההגבלות, החובות והמודלים הנכפים על החברים החלשים ביותר בחברה". הוגו סלאס

"ספר מעולה ובלתי רגיל. הסצנות בו כה חזקות שאי אפשר להפסיק לחשוב עליהן. הן כתובות בכישרון רב, ללא מניירות ספרותיות וללא טריקים. ג’אקוני מוכנה להשאיר את הקורא בלא נשימה, המום וצף". דמיאן דומנק