אהבת אם נדמה שהיא מובן מאליו שהרי כל אם אוהבת את ילדיה. הגם שזה נכון, היכן עובר הגבול בין אהבה נטו לנרקסיזם, בין אהבה נקיה שבאה מהלב לבין אהבה הרסנית? על פניו זו עדיין אהבת אם אבל גם אהבה יכולה להיות הרסנית.

בספרה החדש "את מדמיינת – לגדול עם אמא נרקיסיסטית מסע בין תובנות" חושפת אותנו הסופרת רויטל שירי הורוביץ לחייה הפרטיים ונותנת לנו הצצה כואבת על החיים לצד אמא נרקיסיסטית.

זהו מסע מרתק בנבכי חייה ונפשה של הסופרת, בעולמה מילדותה דרך התבגרותה ועד הרגע בו היא עומדת פנים מול פנים מול כולנו ואומרת את האמת שלה: גדלתי עם אמא נרקיסיסטית.

בתחילת הספר אנו נחשפים לרשימת מאפיינים לבנות לאמהות נרקיסיסטיות ובהמשך, כל שם של פרק מבהיר לנו את תוכנו . התוכן הוא חוויות אישיות ודוגמאות של ילדה, נערה, אשה שנכתב בכאב, שמלמד אותנו שאהבת אם כפי שידוע ומוכר לנו אינה דבר מובן מאליו.

הסופרת לוקחת אותנו יד ביד במסע הארוך, הקשה והמפותל בחייה. מסע רווי תחושות ורגשות החל בקנאת האם, שתלטנותה, בדידותה של הילדה, בדידות שנמשכה גם כשהיתה אשה ועד ההכרה שהיא, אותה ילדה/אשה אינה אשמה בדבר, אינה לבד במצוקתה והדרך המופלאה שבה הצליחה להוציא עצמה ממקום חשוך לאור הגדול.

מחיר החשיפה לא היה קל לסופרת וכקוראת נאמנה של ספריה אני מורידה בפניה את הכובע על האומץ הנדרש לכך ועל כך שספרה גרם ויגרום בעתיד לנשים וגברים רבים להבין שהם אינם לבד.

זהו ספרה השלישי של הסופרת. ספר שונה מספריה הקודמים ולא נותר אלא לחכות לספרה הבא.