הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
2 ממוצע
1
3
2
0
3
0
4
0
5
1
1
את מדמיינת

דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
2 ממוצע
1
3
2
0
3
0
4
0
5
1
1
30 
30 
גודל (עמ'): 122
מו"ל: ספרי ניב

תקציר

"באחת מהשיחות הלא פשוטות עם אמי היא צעקה לעברי: 'אבל את שלי'. זה היה כבר בשנות החמישים שלי, הייתי אישה בוגרת, והבנתי שאני ישות נפרדת ועצמאית. עצרתי לרגע, ומכיוון שלא רציתי להעליב אותה, אמרתי: "אני לא שלך ולא של אף אחד, אני של עצמי." מאז היא חזרה על האמירה הזאת פעמים רבות, בכל פעם שחשה שאינני מבינה שאני צריכה להיות איתה, לעשות למענה או להיות לישות אחת עמה. קשה לתאר את הרגש שעולה בי בכל פעם שהיא אומרת משפט כזה".

בספרה את מדמיינת יוצאת הסופרת למסע של גילוי ותובנות, לאחר שהגיעה לנקודת שפל בחייה האישיים. כאשר היא מגלה שיש שֵׁם לרגשות שלה - "בת לאם נרקיסיסטית", היא קוראת כל ספרות אפשרית בנושא ומתעדת את המסע האישי שלה. המסע שלה סוחף, מערבל ומלא בתובנות שייקחו אתכם למקומות שבהם, בניגוד לאגדות, אימהות הן לאו דווקא מעצימות ומגוננות. אימהות פגועות מגדלות לעיתים ילדות פגועות. אז איך שוברים את השרשרת הזאת?


רויטל שירי-הורוביץ היא סופרת, בלוגרית ומשוררת, המכנה עצמה "כותבת סדרתית": "בת עיראק", רומן היסטורי, זכה בפרס עידוד מטעם מורשת יהדות בבל (2008); "להתראות בקרוב" עוסק במהגרים החצויים בין עולמות (2014). שירי-הורוביץ נשואה ואם לארבעה בנים, חיה בסיאטל וחולמת בעברית. ספריה תורגמו לאנגלית ונמכרים ברחבי העולם.

המשך קריאה
  • ISBN: 978-965-92592-3-6
  • גודל (עמ'): 122
  • מו"ל: ספרי ניב
  • יצא לאור ב-: 05/03/2018
  • שם המחבר: רויטל שירי-הורוביץ

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • אביגייל
    אביגייל
    אהבת אם נדמה שהיא מובן מאליו שהרי כל אם אוהבת את ילדיה. הגם שזה נכון, היכן עובר הגבול בין אהבה נטו לנרקסיזם, בין אהבה נקיה שבאה מהלב לבין אהבה הרסנית? על פניו זו עדיין אהבת אם אבל גם אהבה יכולה להיות הרסנית.

    בספרה החדש "את מדמיינת – לגדול עם אמא נרקיסיסטית מסע בין תובנות" חושפת אותנו הסופרת רויטל שירי הורוביץ לחייה הפרטיים ונותנת לנו הצצה כואבת על החיים לצד אמא נרקיסיסטית.

    זהו מסע מרתק בנבכי חייה ונפשה של הסופרת, בעולמה מילדותה דרך התבגרותה ועד הרגע בו היא עומדת פנים מול פנים מול כולנו ואומרת את האמת שלה: גדלתי עם אמא נרקיסיסטית.

    בתחילת הספר אנו נחשפים לרשימת מאפיינים לבנות לאמהות נרקיסיסטיות ובהמשך, כל שם של פרק מבהיר לנו את תוכנו . התוכן הוא חוויות אישיות ודוגמאות של ילדה, נערה, אשה שנכתב בכאב, שמלמד אותנו שאהבת אם כפי שידוע ומוכר לנו אינה דבר מובן מאליו.

    הסופרת לוקחת אותנו יד ביד במסע הארוך, הקשה והמפותל בחייה. מסע רווי תחושות ורגשות החל בקנאת האם, שתלטנותה, בדידותה של הילדה, בדידות שנמשכה גם כשהיתה אשה ועד ההכרה שהיא, אותה ילדה/אשה אינה אשמה בדבר, אינה לבד במצוקתה והדרך המופלאה שבה הצליחה להוציא עצמה ממקום חשוך לאור הגדול.

    מחיר החשיפה לא היה קל לסופרת וכקוראת נאמנה של ספריה אני מורידה בפניה את הכובע על האומץ הנדרש לכך ועל כך שספרה גרם ויגרום בעתיד לנשים וגברים רבים להבין שהם אינם לבד.

    זהו ספרה השלישי של הסופרת. ספר שונה מספריה הקודמים ולא נותר אלא לחכות לספרה הבא.