ראשית המסע בישראל של שנות השישים המאושרות, שרבים בה לא מאושרים, וקולם לא נשמע. שי הוא ילד שכונות "שקוף", בעל ידי זהב ולב רגיש. אלה בת למשפחה שורשית מן ה"עמק", הוא עמק יזרעאל ההיסטורי. דם משפחתה הרווה את אדמת הארץ והנביט בה אהבת מולדת עזה. רומן הנעורים שלהם היה עבור שי מקור לצמיחה אישית ומרפא לנפש, אך הפער ביניהם הזין את תחושת השונות שלו, ששיאה עם שובו משירות טראומטי בלבנון. האהבה בין השניים הופכת להתמודדות כואבת שממנה הוא נמלט לארצות נכר, וכעת הוא חוזר על מנת לתקן אותה.
ברומן נארגים זיכרונותיהם של הגיבורים בתוך חיי המציאות היומיומית והתוססת של אז ושל היום. המסע נע וחוזר בין עיירת חוף ישראלית מוזנחת, מגורים זמניים באילת, נדודים בבטן אניות, והשתקעות בחוף השזיף בברוקלין. המחברת משרטטת בכאב ואהבה את חייהם של "השקופים", ואת השינוי התרבותי המתחולל בארץ בעשוריה האחרונים.
בנדודיו של שי במרחב ובזמן נארגת הרשת הנפשית המתפתחת, והסיפור יסתיים רק לאחר שמבשילות התובנות ומוגדר מחדש ה"בית" שהוא מחפש, ושאליו הוא יוכל לחזור.
עידית פוזנר היא רופאה המטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים. עיסוקה מהדהד גם ברומן שלפנינו, שאחת הגיבורות בו היא ילדתה הנכה, הפיקחית והאמיצה של אלה.
ספריה הקודמים: האישה של הוגו, הוצאת זמורה ביתן, 2003, ניחוח הדרים, הוצאת פרדס, 2009