אביגייל
אהבה היא בסיסו של הספר הזה. אליהו, אולי כמו כולנו מחפש אהבה.
העלילה סובבת סביב חיפושיו של אליהו אחר אהבה וסביב חייו מאז היה ילד ועד היותו עורך דין מצליח ונשוי עם שלושה ילדים.
כנער סבבו חייו סביב הוריו שלא ממש אהבו אחד את השניה אבל אהבו אותו מאוד. אביו אהב אישה אחרת וכשנפטר נפתחה תיבת פנדורה וגרמה לאליהו לצאת למסע חיפושים אחרי מי שתרעיד את ליבו.
במסעו חולק אליהו את ההתלבטויות, הנשים, המקומות והתחושות שעבר.
אנו נחשפים לחברתו הראשונה ומשם לכל הנשים שהכיר שתמיד רצו ממנו משהו ואולי זה רק היה נדמה לו. אנו מכירים ילדים שחלקו עמו את ילדותו, שכנים שגרו בסביבתו, הוריו ובתו. ואולם בתוך בליל הדמויות אף אחת לא מקבלת עומק ממשי, משמע אין אנו מכירים לעומק אף דמות אולי כי למרות הכל כולם משניים עבורו והצורך שלו באהבה הוא העיקר.
הספר נע על ציר הזמנים של עבר, הווה ועתיד עד שלעיתים קצת קשה לעקוב אחר הזמן וזה אחד הדברים ולעיתים אחד החסרונות שמלווה את הספר – יותר מדי מהכל.
הספר עמוס בפרטים ותיאורים, לעיתים עמוס מדי עד שנאלצתי לדלג על כמה מהם.
ומצד שני ישנם רגעים בהם ישנו תיאור יפה ועדין כל כך על מצב מסויים אליו נקלע אליהו, על תוי פניה ודמותה של בתו, על שכונת ילדותו הישנה.
שמו של הספר מייצג את תוכנו ואת התחושה של רבים מאיתנו – החיפוש אחר אהבה כשלעיתים מרוב חיפושים לא רואים את מה שנמצא מולנו. השפה יפה ועשירה, צורת הכתיבה מאוד שונה וייחודית.
אפשר היה לקצר אותו מעט ובאופן אישי הייתי רוצה לראות סוף אחר, שונה, אמיץ יותר ופחות צפוי.