השם של הספר קצת מבלבל, אך אולי קצת רומז לציניוןת שבו(לדעתי)....
ההתחלה קצת מעייפת ומעיקה אך שווה להמשיך כי בהמשך העלילה משעשעת ונחמדה.

בבית עתיק ומבוצר, בשכונה נידחת בירושלים חיות ארבע נשים. לגברים אין מקום בחייהן אלא כרוחות נמצאות נעדרות. הזמן שלהן הוא זמן אחר, על פי מקצב הטבע סדרי החיים שלהן מתנהלים: על פי עונות השנה, קצב צמיחת השיער, מחזור הנשיות. עד שיום אחד פורעת האחות הצעירה והיפה, אפי, את סדרי החיים בהודעה שהיא מתחתנת.
כמו סופה, נטרפים הקלפים. ההרגלים נשברים והמציאות כבר איננה מצייתת לכוחות המורשת הנשית.
בין לבין, קרליבך מפנקת את הקורא בסיפורי אגדות עם, מיתוסים, פולקלור, שנונים ומושחזים.
אחרי הפתיחה המרהיבה של הספר בחלק הראשון, ניכרת בחלק השני של הספר דעיכה. לטעמי החלק הזה מיותר, אם כי הקשר שלו לכלל הסיפור מובן. בחלק השלישי חוזרת קרליבך למסלול ואף מצליחה בחלקו להשיב עטרה ליושנה אולם עדין, הוא לא משתווה לחלק הראשון של הספר.
לסיכום, הספר אינו חף מליקויים אולם בחלק הראשון (שהוא חלק הארי בספר) מדובר בעונג צרוף ובכתיבה שנונה המחפים על החלק השני (שלטעמי היה מיותר) ועל החלק השלישי שיחסית לראשון היה חלש. כספר ביכורים מדובר בהישג ואני ממתינה לספר הבא.