אגדת ברונו ואדלה

אמיר גוטפרוינד הוא אחד מהסופרים שאני הכי מעריך, כך שניגשתי לספר בסוג של חרדת קודש, האם יעמוד בציפיות, והתשובה בגדול היא כן, זהו ספר טוב, לא תמיד קל אבל בסיומו משאיר טעם של יצירה חשובה שטוב שקראתי

על ברונו שולץ הסופר והצייר היהודי-פולני שמעתי עוד בבית הוריי לפני שנים רבות. כשהגיע ספרו החדש של אמיר גוטפרוינד לידי וראיתי ששמו של שולץ הוא חלק מהעלילה ידעתי שזה יהיה ספר טוב.

מה שלא ידעתי זה,שזה יהיה ספר מעולה!

תחילתו של הספר מיד הביאה אותי למחשבות רבות. מהו הגרפיטי,למה הכוונה,מי כתב ולמה? והשאלות לא פסקו לכל אורך הקריאה. כל פעם תשובה נוספת נחשפה ושאלה חדשה צצה.

כבמטה קסם נחשפות עוד ועוד דמויות בספר. כל דמות היא אריג אנושי בפני עצמה. כל דמות מרתקת ומעניינת וזה אחד הדברים הבולטים בספר.השילוב שנעשה בין הדמויות גם הוא מרתק בפני עצמו ומשאיר את הקורא עם טעם של עוד.

יש בספר מתח אלא שהמתח הזה הוא לא העיקר. העיקר בספר הזה הוא השילוב המופלא והייחודי לסופר של מתח,הומור ואנושיות ושילוב כזה אינו מובן מאליו.

הספר מספק גם מידע לא רק עלילה. מידע על הסופר ברונו שולץ,מידע על דרך הכנת וכתיבת גרפיטי שאותי מאוד ריתקו.

זה לא ספר ארוך. הוא כתוב בדיוק,אבל בדיוק באורך המתאים לו. אין בו רגע אחד של שעמום,אין רגע של פיהוק ואין בו רגע דל.

כיצירת פאזל מופלאה שבה חלק אחד מרכיב חלק אחר ואט אט מתגלה התמונה המלאה כך גם הספר הזה. האגדה הזו של ברונו ואדלה הופכת לתמונה מלאה ויפהפייה שיכולה בקלות גרום לקורא להאמין באגדות.