אבל זה הדבר עם הנוצות

גבר‭ ‬מאבד‭ ‬לפתע‭ ‬את‭ ‬אהובתו, ‬וילדיו‭ ‬נותרים‭ ‬בלא‭ ‬אם. ‬המשפחה‭ ‬מוכת‭ ‬האסון‭ ‬קופאת‭ ‬ברגע‭ ‬של‭ ‬הלם‭ ‬וסירוב‭ .‬והנה‭ ‬דפיקה‭ ‬בדלת‭;‬ על‭ ‬סף‭ ‬הבית‭ ‬מופיע‭ ‬עורב‭ ‬חצוף‭ ‬ודעתן‭ ‬ונעשה‭ ‬לבן‭ ‬משפחה‭.‬ לאט‭ ‬ובנחישות‭,‬ העורב‭ ‬בוזק‭ ‬מלח‭ ‬על‭ ‬הפצעים‭ ‬וחובש‭ ‬אותם‭ ‬בשירתו‭ ‬המשונה‭,‬ ממֵס‭ ‬בלהט‭ ‬משחקיו‭ ‬את‭ ‬הקרחון‭ ‬השומם‭ ‬של‭ ‬הצער‭ :‬הוא‭ ‬עושה‭ ‬זאת‭ ‬במונולוגים‭ ‬מופרעים‭ ,‬בסופות‭ ‬מוזיקליות‭ ‬מצטלצלות, בתעלולים‭ ‬אכזריים‭,‬ באבחות‭ ‬דמיון‭,‬ במחוות‭ ‬של‭ ‬חסד‭ .‬העורב‭ ‬נעשה‭ ‬מוקד‭ ‬של‭ ‬זיכרון‭ ‬וגעגועים‭,‬ ומתווה‭ ‬למארחיו‭ ‬דרך‭ ‬מצחיקה‭ ‬וקורעת-‬לב‭ ‬של‭ ‬אבל‭ ‬ופרידה‭.

יצירתו‭ ‬החד‮-‬פעמית‭ ‬של‭ ‬מקס‭ ‬פורטר‭ ‬התקבלה‭ ‬בהתרגשות‭ ‬עצומה‭ ‬מיד‭ ‬עם‭ ‬הופעתה‭ ,‬ותורגמה‭ ‬ללשונות‭ ‬רבות. ‬הספר‭ ‬זכה‭ ‬בפרס‭ ‬דילן‭ ‬תומס‭ ‬היוקרתי‭.
‭"‬כל‭ ‬מי‭ ‬שאהב‭ ‬פעם‭ ‬מישהו‭,‬ או‭ ‬איבד ‬פעם‭ ‬מישהו‭ ,‬ילך‭ ‬שבי‭ ‬אחר‭ ‬הספר‭ ‬הזה".
‬רוברט‭ ‬מקפרליין‭

‭"‬מדהים‭ ‬ובלתי‭ ‬נשכח‭ ...‬חוויית‭ ‬קריאה‭ ‬מסנוורת".
‬המוסף‭ ‬הספרותי‭ ‬של‭ ‬הטיימס‭