סקירות
-
בספרו החדש של אהרון אפלפד "אבי ואמי" הוא מתרפק על ילדותו, על אביו ואמו ועל הימים שלפני המלחמה.
שני בתים משמעותיים היו בחייו, בית הוריו ובית סבו בהרי הקרפטים. אלה הם זיכרונות ,שנטמעו בו. עולים וצפים בהתבגרותו, והוא כה מתגעגע אליהם. הספר כתוב בצורה משובחת, כיאה לסופר המוערך הזה. בעיני חובת קריאה -
ספר כמו זה של אהרון אפלפלד מזכיר לי למה אני אוהבת ספרים. שאני יודעת שהספר מחכה לי ליד המיטה, ואני מחכה שהיום ייגמר כדי לפתוח את הספר ולקרוא עוד כמה עמודים. ואני לא ממהרת לסיים, כי למה למהר – כי אז החויה והציפיה ייגמרו. כי המשפטים של אהרון אפלפלד מלטפים אותך. משפט אחרי משפט. הם לא עמוסים, הם קלילים ועדינים וכאילו לא קורה כלום, אבל קורה הרבה. מחשבות עמוקות, רגשות, התבוננויות, תובנות של החיים, עוברות מבלי משים, ביחד עם חתיכת הסטוריה משמעותית בלבוש של זעיר אנפין.
-
כל ספר של אהרון אפלפלד ראוי לקריאה. הכתיבה שלו משובחת , גם אם הספר אינו היצירה המצטיינת שלו. התיאורים כל כך ריאליסטים עד שאפשר להריח את מי הנהר והירקות בגינה . שלא לדבר על אותם השתיינים שמסתובבים בין הנופשים . והעיקר - חייהם של היהודים טרום המלחמה כשהפחדים והחששות צפים ועולים ומוסטים הצידה ומציצים מאחורי כל רהיט וכל גדר .
ממליצה. חובה לקרוא. -
אפלפלד לטעמי הוא אחד מגדולי הסופרים שהיו כאן. דווקא הספר הספציפי הזה אינו אחד החזקים שלו, אבל אצל אפלפלד גם ספר בינוני יותר ראוי לקריאה.
בספר כרגיל אצלו - נוף ילדותו המשתקף בזכרונותיו. קראו את "סיפור חיים" או "הכתונת והפסים" שלו אם אתם מעוניינים בספרים מעולים.